אגוז אמריקאי (שחור)

אגוז שחור (Juglans nigra) הוא הקרוב האמריקאי של האגוז האירופי, וכהה ואחיד ממנו. ברהיטים ישראליים הוא מופיע בעיקר ברהיטי ייבוא מאמריקה וברהיטי המעצבים של שנות ה-50–70 (Mid-century modern), וגם ברהיטי דנמרק מהתקופה שהעדיפו אותו לצד טיק.

זיהוי: ליבה חומה-כהה עד סגלגלה-שחורה, עצה בהירה מאוד (לעיתים מולבנת באדים בתעשייה כדי לאחד את הגוון). טקסטורה ישרה ובינונית, נקבוביות מפוזרות. בניגוד לאגוז אירופי — פחות ורידים ויותר צבע אחיד.

עבודה ושחזור: נעים לעיבוד, מלטש לברק, יציב מידתית. מתבהר בחשיפה לאור — רהיט Mid-century שעמד ליד חלון 50 שנה בהיר משמעותית מהצד המוצל שלו, ובשחזור צריך לאזן גוון בין החלקים ולא "להכהות" הכול. גימור אופייני לרהיטי התקופה: שמן/דניש-אויל, לא לכה עבה — ושחזור נכון שומר על זה.

איך מבדילים מאגוז אירופי: האירופי בהיר יותר, עם ורידים כהים על רקע חום-אפרפר ולעיתים "עיניים" (burr); השחור אחיד וכהה, וכשמסתכלים על קצה חתוך רואים נקבוביות גדולות מעט יותר. ברהיטים משנות ה-50–70 שנמכרים בישראל כ"אגוז" — ברוב המקרים זה אגוז שחור, או פורניר אגוז שחור על מצע לוח. הבדיקה הפשוטה בסדנה: מקום נסתר (תחתית מדף, פנים מגירה) שלא נחשף לאור — שם רואים את הגוון המקורי.

עץ הרהיט המובחר של המושבות האמריקאיות במאות ה-17–18 (לפני שהמהגוני השתלט), ואחר כך של תעשיית הרהיטים האמריקאית. תחייתו הגדולה — בעיצוב הסקנדינבי-אמריקאי של אמצע המאה ה-20 (ג'ורג' נקאשימה, הנס וגנר ואחרים), שם הוא כמעט סימן היכר של התקופה.