בוק אירופי

איך מזהים? בוק אירופי בהיר בדרך כלל — לבן־קרם עד ורדרד או חום בהיר. הנקבוביות קטנות ומפוזרות ולכן המרקם נראה אחיד. בחתך רדיאלי עשויות להופיע קרני־עץ ככתמים או קווים חומים ועדינים; הן קצרות ופחות דרמטיות מקרני האלון.

חתך וצבע: בחתך רוחב טבעות השנה נראות, אך המעבר ביניהן עדין יותר מאשר באלון או באורן. ליבת־דמה כהה ואדמדמה יכולה להופיע בעצים מבוגרים ואינה בהכרח ריקבון. אידוי תעשייתי מעמיק לעיתים את הגוון הוורדרד, ולכן בוק חדש אינו תמיד לבן.

תכונות בעבודה: בוק קשה, צפוף ובעל עמידות טובה לשחיקה. הוא מתכופף היטב לאחר אידוי, תכונה המזוהה במיוחד עם כיסאות מכופפי־עץ. מנגד, תנועת הלחות שלו משמעותית והוא אינו עץ מועדף לחשיפה ממושכת למים. רגליים או קושרות בבוק עלולות להתעוות אם הרהיט אוחסן בתנאי לחות קיצוניים.

ברהיט עתיק: תמצאו בוק בכיסאות קפה, כיסאות מכופפים, חלקים שנועדו לצביעה, מסגרות נסתרות ורהיטים שימושיים. הוא גם הוכתם לעיתים כדי לדמות אגוז, מהגוני או דובדבן. לכן צבע חום אינו שולל בוק; כדאי לחפש באזור שחוק או מוסתר שבו הגוון והנקבוביות המקוריים גלויים.

זהירות בשחזור: בוק מקבל כתם צבע באופן לא תמיד אחיד ועלול להראות כתמים כהים. לפני ניקוי, הלבנה או שיוף יש לבדוק אזור מוסתר. סדק לאורך חיבור מכופף אינו רק פגם קוסמטי — הוא עשוי להעיד על מאמץ מבני.

היכולת של בוק להתרכך ולהתכופף בקיטור הפכה אותו לחומר מרכזי במהפכת הכיסא המכופף במאה ה־19. במקביל הוא נשאר עץ עבודה שימושי בחלקים נסתרים ובמסגרות, ולכן הוא נפוץ ברהיטים גם כאשר המשטח החיצוני מצופה או מוכתם.